לוגו בנג׳ו 0543128112
fb.svggplus.svglinkdin.svg

השנה שנת 2019 אנחנו כבר הרבה אחרי שחוק הנגישות לאתרים עבר ועדיין המון אתרים ומערכות במדינת ישראל רחוקים שנות אור מלהיות נגישים באמת. פה ושם כן יש ניסיון וכוונה טובה ויש גם כאלה שכנראה הצליחו לעשות נגישות טובה ותקנית.

הבהרה: בכתבה זו תצוין המילה מוצר הרבה פעמים אבל הכוונה בכללי היא למוצר דיגיטלי כמו: אתר אינטרנט, אפליקציה, מערכת אינטרנטית מבוססת web וכדומה

למרות שעדיין מאוד ברור לכולם שכל מוצר חדש צריך להיות נגיש עם צאתו לשוק (על פי החוק) עדיין המון חברות, ארגונים ואפילו פרילנסרים בתחום הדיגיטל ממשכים באופן עקבי לעשות את הטעות ולא לפתח את המוצר שלהם נגיש מראש ולא לוקחים את הנגישות בחשבון מהשלבים המוקדמים ביותר של תחילת חייו של הפרויקט/מוצר.

כשבונים מוצר דיגיטלי, לא משנה אם זה אתר או אפליקציה, הפרויקט הזה הולך לעבור כמה שלבים שמתחלקים בעיקר ל-

  • שלב האפיון והעיצוב (לפעמים גם מתחלק לשני שלבים נפרדים)
  • שלב הפיתוח
  • שלב הזנת תכנים
  • שלב הבדיקות

בכל אחד מהשלבים הנ"ל יש אנשי מקצוע שעובדים עליו כגון:

שלב האפיון: מאפיינים ומעצבים שתפקידם הוא או לתכנן או להמציא תהליכים, היררכיות והתנהגות של ה-UI וחווית המשתמש במוצר, להחליט על האלמנטים והמבנה שהמוצר עתיד להכיל וכדומה.

שלב הפיתוח: מפתחים שתפקידם להטמיע את העיצוב, המבנה והאפיון ולפתח את ה-UI והמערכת באמצעות כתיבת קוד בטכנולוגיות שהוגדרו לעבודה בפרויקט, לחבר בין צד הסרבר לקליינט וכדומה.

שלב הזנת התכנים: עורכי תכנים ומנהלי אתרים שתפקידם בעיקר להזין תוכן, כגון מאמרים והעלאת קבצים או תמונות לאתר וכדומה.

שלב הבדיקות: בודקים שתפקידם לעבור על המוצר מבחינת השימוש הנראות, איתור באגים ולייצר תרחישי שימוש כדי לבדוק שהמוצר עובד בצורה תקנית וכדומה.

אחרי שהסברתי רק על קצה המזלג ובאופן כללי על השלבים נעבור להבין איך בעיות הנגישות באות לידי ביטוי בעולם הדיגיטלי.

הבעיות היום בעולם הנגישות הדיגיטלי

הרבה מהחברות, הארגונים והפרילנסרים (בוני האתרים) עדיין ממשיכים לעבוד כרגיל ולבנות את המוצרים הדיגיטלים שלהם באותה הדרך שהם רגילים אליה כשמבחינתם הם לוקחים את הנגישות רק בסיום העבודה שלהם, יש קצת פער בהבנה בתחום הנגישות ונוצר מצב שבו אותם נותני שירותים גם באים ללקוחות שלהם ומשכנעים אותם שאת הנגישות מוסיפים רק בסוף עם תוסף נגישות שמתלבש על האתר ומנגיש אותו.

לרוב אותם נותני שירותים פשוט מסירים מעצם אחריות מוסרים את המוצר ללקוח ומגלגלים את כל נושא האחריות של הנגישות והעמידה בתקן לאותה חברה שמספקת תוסף נגישות.

הרבה מחברות תוספי הנגישות מבטיחות שהמוצר שלהם עושה את זה בצורה אוטומטית או עם אינטליגנציה מלאכותית AI, אבל בפועל לא מצליחות או לא יכולות לשמור על הנגישות של האתר לאורך זמן כי הטכנולוגיות האלה מאוד רחוקות מלהיות מסוגלות לעמוד במשימה הלא פשוטה הזו, הנגשת אתרים והבנה של נגישות עבור סוגים שונים של פרסונות כמו: עיוור, חירש או אדם עם לקות קוגניטיבית בהבנה שדורשים עבורם התאמה של נגישות הרבה יותר מותאמת ונקודתית והמערכות אוטומטיות עדיין לא מסוגלות לעשות את זה וגם לא באחוזים גבוהים.

הרבה מהחברות האלה של תוספי הנגישות באמת עושות מאמצים גדולים כדי לספק את הסחורה, וחלק מהחברות האלה אפילו עושות את זה בתחושה של שליחות, לעזור לזולת וזה באמת משהו חשוב שיש לפתח ואני מודה להם מאוד על הכוונה והנכונות אבל לפעמים גם שהם באמת בדרך הנכונה עדיין הם צריכים להעמיד אותנו בתקנים שמבחינת החוק חובה לעמוד בהם אז אם תקראו את החוזים של נותני שירותי תוספי נגישות ממש טוב תבינו שבהמון סעיפים הם מסירים את האחריות ומגלגלים אותה חזרה לבעלי המוצר/האתר. כי אין מה לעשות זה לא באמת ישים באחוזים גבוהים בכלל באמצעות תוסף שכביכול "מנגיש" לכם את האתר וגם אותם נותני שירות יעדיפו להגן על עצמם מבחינה משפטית, אבל את הכסף שלכם בכל מקרה הם ישמחו לקבל כל חודש על השעון.

חלק מהפתרונות האלה של תוספי נגישות כן ינגישו באחוזים גבוהים את האתר אבל רק מאותו פרק הזמן בו הם התחילו להנגיש את האתר עם התוסף שלהם ועד לרגע שהם סיימו להטמיע אותו.

בפרק הזמן הזה האתר שלכם (יש מצב) באמת יהיה נגיש באחוזים טובים עד ליום שבו יתחילו אנשי הדיגיטל לעבוד על האתר שוב...

אז איפה מתחילות הבעיות כתוצאה מכך ?

המוצר הדיגיטלי שלכם היום הוא לא פסל, יום למחרת יבואו אנשי הדיגיטל שלכם בארגון, המאפיינים, המעצבים, המפתחים, עורכי התוכן ויתחילו להתעסק עם המוצר, המוצר הוא חי, הוא דינאמי, הוא משתנה, הוא עובר גם אבולוציה, שינויים בתכנון, בעיצוב האלמנטים, שינויים בקוד, בתשתיות, שדרוגים, הוספה והעלאת תכנים חדשים, כתבות חדשות ואף אחד מאותם אנשי דיגיטל אצלכם בארגון לא חובש את כובע הנגישות כדי לדעת אם הוא שומר על רמת הנגישות כאשר הוא מתעסק עם המוצר שוב וברגע שיתחילו להיות שינויים גדולים במוצר/באתר כמו תכנות UI חדש או הוספת קומות או אזורים חדשים אז רוב הסיכויים שאם זה לא נעשה בליווי יועץ נגישות יגדילו הסיכויים שכל הנגישות תרד בצורה משמעותית.

אף אחד מהאנשים שמתעסקים באתר לא בטוח שיודע לשמור על הרמה של הנגישות או עבר הכשרה כל שהיא כדי לדעת להמשיך ולעמוד בתקן, גם לא בטוח ששלחתם אותו מטעם החברה שלכם להכשרה או יש מצב שהוא בכלל עובד קבלן ואין לכם בכלל מושג מה הוא יודע כדי להמשיך ולגרום למוצר שלכם להיות נגיש.

אם אתם משתמשים בתוסף נגישות, ברגע שעשיתם שינויים מהותיים במוצר אתם צריכים לפנות לחברת תוסף הנגישות ולהודיע להם שהם צריכים שוב לבדוק ולהנגיש את האתר כי נעשו בו שינויים גדולים והם ישמחו לעזור לכם לפי התעריף השעתי שקבעתם ביחד. רוב הלקוחות בכלל לא יודעים שהם צריכים ליידע את חברת התוסף על שינויים גדולים, למרות שזה בדרך כלל מצוין בחוזה, שיש לעדכן את חברת תוסף הנגישות על שינויים גדולים במוצר, כדי לבחון את רמת הנגישות שוב.

בנוסף לכך, הישענות על תוספי נגישות לאתר צד ג' המשמעות שלה היא שאם אותו ספק תוסף יום אחד נעלם אז כל הנגישות נעלמת יחד איתו, הלקוח תמיד חייב לקוות שהחברה ממנה הוא רכש את הנגישות לאתר תמשיך להתקיים ולהמשיך לשלם לה כל חודש כדי לקבל את השירות, גם אם מדובר בתשלום חד פעמי עדיין כל הנגישות והאחריות לעמידה בתקנים נמצאים במקור חיצוני מהמוצר שלכם.

ישנה עוד בעיה חמורה שלא מזמן עלתה לכותרות והיא בעיית אבטחה קשה, בפודקאסט שלו העלה נועם רותם, מומחה אבטחת מידע (קישור לפודקאסט) גילויים קשים אצל כמה מספקי הנגישות כתוסף צד ג' לאתר, הוא חשף שגילה פרצות אבטחה קשות אצל אתרים של לקוחות שהשתמשו בתוספים, פרצות שאפשרו חדירה של האקר דרך אותו תוסף נגישות צד ג' לאתר הלקוח כדי לצוטט או "להאזין" להקלדת מקלדת של משתמשים שמשתמשים באתר, לדוגמה משתמש שנכנס לאתר בו הוא מקליד פרטים אישיים כמו מספר כרטיס אשראי, תעודת זהות או כל פרט מזהה אחר, האקרים יכלו "להאזין" לכל זה באמצעות ניצול גישה דרך תוספי נגישות שלא הקפידו בכלל לשמור על רמת האבטחה של התוסף שלהם בהתאם לתקנים וחוקים בתחום אבטחת המידע. ברגע שמתגלים כאלה בעיות לרוב ההתקשרות בין הלקוח לאותו חברת תוספים מסתיים על המקום וביחד עם הסיום התקשרות הזה הלכה שוב כל הנגישות וצריך עכשיו להנגיש הכל שוב ומחדש ולשלם על זה עוד כסף לעוד חברה.

ישנה עוד בעיה שמגיעה מהכיוון של השילוב של יועץ נגישות אחרי שהפרויקט כבר מוכן, זאת אומרת הרבה אחרי שאפיינו ותכננו ופיתחו את הפרויקט ולרוב מה שמצפים מהיועץ נגישות זה להפיק דוח ליקויי נגישות כדי שהמתכנתים יוכלו לטפל בבעיות ולהטמיע אותם, הרבה יועצי נגישות באמת בודקים ומכינים איזה דוח בדרך כלל "באקסל", המון פעמים הדוח הזה ממש לא ברור להבנה כי אותו יועץ נגישות מושכר כקבלן משנה והרבה פעמים התקשורת עם היועץ מסורבלת והוא עושה את זה מרחוק, יועץ הנגישות הזה ישמח לבדוק לכם את הליקויים אבל באותה מידה הוא גם ישמח לשלוח לכם את הדוח, לקבל את שכרו עבור העבודה ולהמשיך הלאה אל הלקוח הבא ולשכוח ממכם, עד שמתכנתים מגיעים לטפל בדוח הליקויים שהופק עבורם, לא תמיד כבר יש להם עם מי לתקשר אם משהו לא ברור מהדוח והרבה פעמים הדוח מציין רק איפה הבעיה אבל לא מציין מה הפתרון לבעיה? מכיוון שרוב הדוחות שתקבלו מיועץ נגישות יודעים להצביע מה הבעיה אבל לא לספק פתרון תכנותי לפתרון הבעיה לכן מומלץ לוודא מראש שליועץ הנגישות גם יש רקע בתכנות והדוח שלו מכיל פתרונות תכנותיים בנוסף אחרת זה משאיר הרבה מתכנתים לגשש באפלה בלנסות ולמצא פתרונות מהאינטרנט בתקווה מה שהם עושים באמת זה הדבר הנכון ליישום.
והרבה פעמים אם היועץ נעלם והדוח לא ממש ברור זה בדרך כלל נופל בין הכיסאות ולא מטופל והדוח הזה מהר מאוד מוצא את עצמו בסל מחזור.

אז איך בעצם שומרים על הנגישות לאורך זמן?

הדרך הנכונה היא לשלב יועץ נגישות עוד משלב האפיון של המוצר, יועץ נגישות יכול לתת אינפוטים חשובים לכל אורך חיי הפרויקט אם נתחשב וניקח את הנגישות בחשבון עוד משלב התכנון ויצירת התהליכים, לחשוב על הפרסונות שיש להם צרכים שונים לגמרי מפרסונות רגילות של משתמשים, למשל איך משתמש עיוור יקבל את המידע שנטען דינאמית לתצוגה כאשר הוא לא רואה ? ועוד המון אינפוטים שאם חושבים עליהם ניתן למצוא להם פתרונות שניתן ליישם לאחר מכן בפיתוח עוד משלב האפיון.
גם בשלב העיצוב זה מעולה לקבל אינפוט מיועץ נגישות כדי להימנע מבעיות ויזואליות בתצוגה של אלמנטים או תכנים באופן גורף לאורך כל הפרויקט.

בנוסף גם בשלב הפיתוח אפשר לשלב יועץ נגישות עם רקע בפיתוח, שיכול לייעץ למתכנתים איך לשלב שפת אינטגרציה בין קורא מסך לבין ה-UI וה-data בפרויקט (שפת ARIA) ואיזה תפקידים (Role) יש לאלמנטים מסוימים שקורא מסך יודע לתקשר איתם בצורה נכונה, איך להגדיר סמנטית נכון אזורים כדי שתהייה התמצאות יותר טובה למשתמשים שנעזרים בניווט רק באמצעות מקלדת וכדומה...

בנוסף גם בשלב הזנת התכנים יש להתייעץ עם יועץ נגישות, העלאה והזנת תכנים בהקפדה על שמירה שלכללי נגישות ומבנה מסמך תקני חשובים כדי להביא את המוצר שלכם לרמה גבוהה של נגישות, קורא מסך, אותה תוכנה שנעזרים בה עיוורים ולקויי ראייה לשמוע את המידע שמוצג להם באתר, עובדים טוב ובאינטגרציה תקנית רק אם באמת התוכן שהוזן לאתר הוזן בצורה תקנית וסמנטית תקנית, שזה אומר בעיקר חלוקה להיררכיה נכונה של כותרות, מתן תיאור חלופי תקין לתמונות, וכתיבה של כל אלמנט שתפקידו להעביר מידע בסמנטיקה המתאימה לכך, יש המון דוגמאות כאלה כמו, ציטוט, רשימה, תת רשימה, טבלה הנגשת קבצים, כתובת ועוד...

בנוסף לכך גם בשלב הבדיקות יש להתייעץ עם יועץ נגישות, הרבה בודקים היום לא בטוח שיודעים או עברו הכשרה כדי לאתר בעיות שקשורות לנגישות במוצר שלכם, זה מצריך הבנה של תחום הנגישות לעומקו כדי להבין איפה יש לתת תיאור מיוחד עבור עיוורים, לאיזה אלמנט יש לתת תיאור שיעזור למשתמש עיוור להבין את העתיד להתרחש בעת לחיצה והכי חשוב לדעת איך להפעיל ולהשתמש בקורא מסך, בדיוק אותה תוכנה שמשתמשים בה אנשים עם מוגבלויות כדי לקבל את המידע מהמוצר ועוד המון פרמטרים שיש לקחת בחשבון כדי לדעת לבדוק נגישות באמת.

היתרונות בלקיחת הנגישות בחשבון עוד משלב האפיון ובשילוב עם יועץ נגישות בכל השלבים של חיי הפרויקט

  • מתן פתרונות נגישות שייושמו באופן רוחבי במוצר כדי שרמת הנגישות תהייה באחוזים גבוהים ותישמר לאורך זמן.
  • חסכון כספי - כן הרבה כסף, כשלוקחים את הנגישות בחשבון ומתכננים מראש בנוגע לטכנולוגיות ורכיבים שאנחנו רוצים להשתמש בהם בפרויקט שלנו נעדיף להשתמש בכאלה נגישים כדי להבין אם בשימוש ברכיב או טכנולוגיה x יהיה לי יותר מתאים מבחינת הנגישות כי אם לא נעשה זאת, ובחרנו טכנולוגיות ורכיבים לשימוש בלי לקחת את הנגישות בחשבון, בשלב יותר מאוחר בו המוצר בשלבי פיתוח מתקדמים אולי נגלה שצריך להנגיש משהו שהוא לא נגיש זה יצריך מאיתנו פתרון שכרוך בהחלפה או התאמה מאוד נקדותית בשביל הנגישות, דבר שיגרור זמן עבודה רב במהלך הפיתוח ולבדיקות של המוצר.
  • אבטחת מידע, פיתוח נגיש יחסוך ממכם את הצורך להישען על תוסף נגישות חיצוני שמושתל לאתר ממקור חיצוני שעליו אין לכם שליטה.
  • שילוב יועץ נגישות יעזור להנחיל חשיבה נגישה לבעלי המקצוע ומנהלי הפרויקטים במהלך הפרויקט. מה שישפר עוד יותר את העמידה בתקן עבור מוצרי העתיד.
  • הנגשה אמיתית חושפת את המוצר לקהל יעד גדול של אנשים שלפני כן לא יכלו להשתמש במוצר שלכם כי הוא לא היה נגיש לגמרי או לא נגיש בכלל.
  • אפיון ופיתוח נגישים מראש חוסך ממכם את התלות להיות משועבדים ולשלם עבור תוסף נגישות כל חודש כסך כדי שיבטיח לכם עמידה בתקנים או במידה וגם שילמתם עלות חד פעמית עדיין אין לכם סימוכין שאותה חברה צד ג' לא תעלם מהעולם וביחד איתה גם כל הנגישות שמגיעה מקוד ההמקור שלה.
  • נגישות רגישות. ערך חברתי ומתחשב באנשים עם מוגבלויות. זה הכי חשוב!

נכתב על-ידי בן קורן

יועץ נגישות ומפתח UI ב-Ness Digital

ben korenבן קורן

נעים מאוד, אם הגעתם לכאן, סביר להניח שאתם רוצים לדעת מי אני?, את דרכי בעולם ה-WEB התחלתי בשנת 2006 וצברתי ניסיון רב בשלל תחומים בעולם ה-WEB והעיצוב הדיגיטלי.

עוד משהו שתרצו לדעת עלי ? אני אוהב מדע בדיוני, קומיקס, פנטזיה, מנגה, אנימה, משחקי מחשב ובעלי חיים.

תפקיד נוכחי: UI/UX Frontend Developer / Web Accessibility Consultant at Ness Digital

 
המשך למטה

מומחיות

10 שנות ניסיון עם מגוון סוגי לקוחות, מבעלי מקצוע במגזר הפרטי ועד לחברות גדולות ואירגונים אשר חישלו אותי במתן פתרונות במגוון תחומים בעולם הדגיטלי.

mitug_ve_itzuv_142x142.svg

מיתוג ועיצוב לדיגיטל.

ליווי לקוחות החל מהשלב הראשון בו נבחר הקונספט המיתוגי שינחה את המשך עבודת עיצוב התדמית הויזואלית בהתאם לקהל היעד ועד לשלב בו יוטמעו כל החומרים הויזואלים באתר האינטרנט ושאר המוצרים של הלקוח בהם נדרש מיתוג.

tiknun_ve_bniyat_atarim_142x142.svg

תכנון ובניית אתרים.

תכנון אתרים לאחר הבנת הצרכים שאיתם אתכנן עבורכם את מפת האתר שעתיד להיבנות, מחקר שוק אודות המתחרים והקמה של אתר עם מערכת לניהול תוכן בו ניתן יהיה לעדכן תוכן חדש בהמשך הדרך.

niul_atarim_and_tec_142x142.svg

ניהול אתרים וטכנולוגיה.

ניהול אתרים עבור הלקוח, הזנת תכנים ועדכון תמונות בהתאם לרוח המיתוג של העסק, חיבור האתר לרשתות חברתיות ולקמפיינים בגוגל או פייסבוק, גיבוי, מעקב, תחזוקה ושדרוג גרסאות לצורך שמירה על אבטחת המידע.

בואו ניהיה בקשר!

אם הגעתם לפה זה סימן שכבר הכרנו, צריכים ייעוץ בעולם הדיגיטלי או בקשה לפוסט, צרו איתי קשר עכשיו!

phone iconטל׳: 054-312-8112

email ben@benjo.co.il

location iconשפינוזה 31, תל-אביב

שם מלא:

בבקשה הזן את שמך המלא!

טלפון:*

יש להזין מספרים בלבד!

אימייל:*

נא להזין כתובת מייל תקנית

הודעה:

Invalid Input

© כל הזכויות שמורות | Design by Ben Koren